ציר מונומנטלי בירושלים - מכפר שאול ועד לעיר העתיקה. סטודיו בעל 11 סטודנטים המתכננים ציר מונומנטלי כאשר כל סטודנט בוחר מקטע מתוך הציר תוך תיאום הרעיון הכללי לציר כולו.

רציונל הפרויקט - מהו  סוד  קסמם  , של  מרחבים  ציבוריים  עירוניים  ראויים , הנחרטים  בזיכרון    

הקולקטיבי  ובתודעת  בני  העיר , בדרך  להפיכתם  למונומנט , מקום  נשגב  בעל  משמעות  תרבותית  על - זמנית  חוצת  גבולות  ?

המרחב  הציבורי  שבערים  העתיקות  של  ימי  הביניים  מהווה  ' מרחב  מארח ' הומניסטי וקולקטיבי  ייחודי  , מרחב  מונומנטאלי  מסתורי  אך  בר – פענוח  ,  לו  אחראים  עשרות  דורות  של   מתכננים , בנאים  ומשתמשים .

עבור  רוב  בני  האדם  החיים  במציאות  של  ערים  מודרניות  עכשוויות , מרחבים  אלה , נסקרים    בקנאה , בפליאה  ובהשתאות  בסיורים , הנעשים  במרכזי  ערי  אגן  הים  -התיכון  מרכז - אירופה  והמזרח - הרחוק  ומסתיימים ,  בתחושת  החמצה  מתסכלת  וקשה  בכל  הנוגע  לערינו  אנו .

 200  שנות  העירוניות  האחרונות  הכוללות  את  המהפכה  המתועשת , הגלובליזציה וליברליזם  מדגישות  את  מעמדו  של   האינדיבידואל  מעל  הקולקטיב  ואת  הווילה  מעל  הקתדראלה .

ניתן  לשאול  שלוש  שאלות  היסטוריות   בנושא

1  -  מדוע  והאם  ויתרה  התנועה  המודרניסטית  על  ההתמודדות  עם  אתגר  המרחב  העירוני  המונומנטאלי  , ומהם  השלכותיו  של  תהליך  זה על  ההזדהות  של  אזרח  העיר  עם  מרחבו ?

2 - כיצד השפיע  הניסיון  המר  בתכנון  אדריכלות  פשיסטית  מונומנטאלית  במחצית  הראשונה  של  המאה  ה - 20  על  הניסיון  לשימוש  בשפה  וקנה  מידה  מונומנטאלי  מאז  ועד  עתה  ?

3 - האם  " הפיצוי  המונומנטאלי "  של  התקופה  הפוסט - מודרנית  העכשווית  הבאה  לכלל  ביטוי  עירוני  בצורת  "טוטמים" פיסוליים  חסרי  קונטקסט   מסוגל  לחפות  על  היעדר  שפה    מונומנטאלית  מקומית  ?

 

מקטע נבחר - רחוב נביאים מעליית רחוב החבצלת עד לשער שכם

רחוב נביאים הוא אחד הרחובות המרכזיים והחשובים בירושלים אשר הוקם החל מאמצע המאה ה-19, כחלק מהיציאה מהחומות והתפתחות העיר ירושלים מערבה. ברחוב נביאים הוקמו מבני ציבור ומוסדות רבים חשובים מתרבויות ודתות שונות כמו קונסוליות ובתי חולים והבולט היום הוא בית חולים האיטלקי הנחשב למבנה מרשים ומונומנטאלי באזור. הרחוב כולל את פניני אדריכלות והיסטוריה מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. עד נפילת האימפריה העות'מאנית הרחוב נחשב ליוקרתי אך לאחר מכן האזור החל להידרדר.

המצב של הרחוב היום ירוד, מבנים ישנים, נמוכים, אין רצף של מבנים המגדירים את הרחוב. בחלק ניכר של הרחוב קיימים גדרות של מבנים ישנים אשר מונעים את הרצף האורבאני. מפתח הרחוב צר, בעל נתיב מסעה אחת לכל כיוון.

רחוב נביאים נמשך למה שהיום חניה גדולה ומה שנקראת "התחנה המרכזית המזרחית" של ירושלים, כאשר בתחומי הרחוב נמצאים מבנים היסטוריים המשמשים היום כשוק ערבי ומצידו השני כביש 1 ברחוב חיל ההנדסה ומעברו מבני שכונת מוסררה נמוכים

רעיון תכנוני – רחוב נביאים – מעליית רחוב חבצלת עד שער שכם

 כחלק מציר המונומנטאלי, על הרחוב להיות כזה אשר יהיה שונה משאר הרחובות, יהווה רצף אורבאני וכזה אשר יישאר בזיכרון. בתכנון מצב מוצע, מפתח הרחוב מוכפל מנתיב אחד של מסעה לכל כיוון לשניים וכן שדרת עצים להולכי רגל במרכזו. מוקמים רצף מבנים אשר תוחמים את הרחוב בגובה הנע בין 20-40 מטר ומתפקדים כמבני מסחר, תעסוקה, מגורים ומבני ציבור.

בית חולים האיטלקי ובניין משרד החינוך של היום משנים את תפקודם לבית מלון כאשר בקומת הקרקע פונקציות מסחריות אשר הופכות את הכיכר לשוקקת אשר נמשכת ונפתחת גם לכיכר לעבר לרחוב לכיכר אורבאנית אחת.

במקום החניה הגדולה בהמשך הרחוב, נעשה פיתוח נופי אשר מתחבר אל הגן הלאומי מסביב לעיר העתיקה. בתחומי הרחוב נמשכים רצף המבנים אשר מסתיימים במוזיאון החומות אשר ניצב מול שער שכם.

מוזיאון החומות מתפקד בכמה מישורים. במישור המבנה הוא מתפקד כמוזיאון המספר את ההיסטוריה של החומות כאשר מערך התנועה הוא מעגלי המגיע בחלקו התחתון אל מתחת לקרקע, המוביל אל השכבות ההיסטוריות הקדומות הקיימות היום של החומה, אל השער הרומי ומשם אל מערת צדקיהו אשר ממנה חצבו את חומרי הגלם לבניית החומות מסביב לעיר ירושלים העתיקה. וכן מהלך החלק העליון של המוזיאון מוביל אל הגשר אשר מעלה אל טיילת החומות.