גן לאומי מגדל צדק, בין אחרוני הגנים הלאומיים שלא מתוכננים. לאורך היסטוריה מגדל צדק שימש כמקור לחציבת סיד ויצורו לבניה. הגן שימש לחציבה במשך שנים רבות, וניתן לזהות שרידים רבים במקום במיוחד מתקופת השלטון המנדטורי בתחילת המאה ה-20 בו המקום שימש לחציבה ומפעל ליצור סיד באופן אינטנסיבי. במאה ה-20 הסיד אשר הופק מהמקום שימש לבנייתו של גוש דן והעיר תל אביב. כיום המקום שייך לרשות הטבע והגנים ואינו קולט קהל. הגן היה עד לא מזמן מצולק, עד אשר נעשו עבודות מילוי עפר.

לאורך ההיסטוריה המקום סיפק חומר לבניה ובפרויקט אני רוצה לעשות פעולה הפוכה, לקלוט עפר למילוי הגן מתוך רצון לשקם את הגן ומתוך צורך לקלוט עפר מאתרי בניה. מילוי העפר נעשה באופן מבוקר כך שיווצרו מקומות וחוויות בגן. מילוי העפר משאיר מקום לאורך החציבות ויוצר מסדרון לאורכו ומילויים המגדירים אותו  ונעים מגובה אפס ועד לגובה של שניים-שניים וחצי מטר. המסדרון שנוצר עובר בין שרידי כבשני הסיד וההליכה במסדרון כמעין הליכה במוזיאון החציבות. המסרדון מתחיל ממפעל ליצור בלוקים נטוש בחלק הדרומי של הגן, אשר הוסב לפונקציה מסחרית ועד למרכז מבקרים המספר את הסיפור של המקום.