הפרויקט עוסק בשאלת הנחל העירוני ומהו יחסן של הערים בישראל כלפי הנחלים העוברים בהן.

הנחלים בארץ סובלים מהזנחה, במיוחד אלה העוברים בעיר. רוב הערים בארץ מתעלמות מקיומו של הנחל. הנחלים האורבאניים לרוב נמצאים בשולי העיר. בתכנון הערים לא הייתה התייחסות ראויה לנחל בעיר, ייתכן מחוסר ידע מצד מתכנני הערים, אשר ראו עצמם כפטורים משאלות אקולוגיות. מתכנני הערים ראו בנחל מטרד וסיכון המאיים על התשתית העירונית, ככזה בעל פוטנציאל הצפה וסכנות תברואתיות. הנחלים האורבאניים הפכו לחצר האחורית של העיר ומקום ריכוז לשפכים ולפסולת. יחס כזה למשאב טבע, פגע בערכיהם הטבעיים של הנחלים, ואף ביטל אותם כליל. ערים שכאלה איבדו נכס רב ערך.

קו ההשקה בין העיר והנחל הוא מפגש בין שני עולמות שונים. העיר שהיא מעשה ידי אדם – הסדורה, היצירה האנושית המובהקת מכולן, לעומת הנחל – תופעת טבע דינאמית וחופשית. פעמים רבות, שני עולמות אלה נפגשים, ויוצרים מתחים וכך, הופכים למערכת הפועלת יחדיו. מתחים אלו יוצרים סביבה אנושית מעניינת , וחוויה גדושה המתרחשת בתוכה. בתכנון ראוי, נחל העובר בתחום עירוני הוא נכס שאין כמוהו. טמונים בו ערכי טבע ונוף, ערכים חברתיים, תרבותיים, סביבתיים וכלכליים, לעיר וגם לסביבה. הופעתו של הנחל הינה ייחודית בתצורתו האורכית מחד, וברמה הטופוגרפית, החוצה את העיר ויכולה לשמש כשלד הקובע את המבנה של העיר, מאידך.

כמקרה מבחן לנחל אורבאני, בחרתי בנחל לכיש, הממוקם בקרית גת בגבולה הצפוני של העיר, ושני יובלים העוברים בתוך העיר ומתנקזים אל אגנו של נחל לכיש. כיוון שקרית גת קמה כחלק מתכנית פיזור האוכלוסיה וכזו אשר קלטה עולים, מגורים היוו בסיס כמעט בלעדי לתכנונה. ערכי טבע לא היוו צד ממשי בתכנון, ועל כן הנחלים העוברים בעיר אינם באים לידיד ביטוי ברקמה העירונית הקיימת. בחלק מהיובל המערבי העובר בעיר, ישנה התייחסות באופן מינורי של פארק עירוני, אך תוואי הנחל אינו מפותח כלל.

כאלטרנטיבה תכנונית לעיר קרית גת, כזו המתייחסת כראוי אל קיומו של הנחל האורבני, אני מגדיר את העיר על ידי דחיסתה בתווך שבין שני היובליו של נחל לכיש החותכים את העיר, תוך התייחסות לתמ"מ לקרית גת לשנת 2035, תכנית בה העיר משלשת את נפחה. ציפוף זה יוצר ציר המחבר בין חלקי העיר. צירי הנחלים משמשים כסטרוקטורה עירונית לצד מערכת הרחובות העירונית. סטרוקטורה זו היא אוניברסאלית, כזו המגיעה מחוץ לעיר, נכנסת אליה ויוצאת ממנה, והיא מתקיימת לעומת הסטרוקטורה הלוקאלית של מעבר ממוקד עירוני למשנהו. הפרוייקט מנסה לבחון את הקשר בין העיר והנחל, וכיצד הנחל מכונן את העיר.